כסף - הסיפור האמיתי של דבר מומצא

לא מזמן יצא לאור ספר שנהניתי מאוד לתרגם. גיא הרלינג פישר כתב עליו: זה היה פחות או יותר הספר הראשון שבחרתי על דעת עצמי בתפקידי כעורך ספרי עיון בתכלת הוצאה לאור, ולמיטב זכרוני ידעתי שאני רוצה להוציא אותו כבר אחרי חמישה עמודים.

ג'ייקוב גולדשטיין, עיתונאי ופודקאסטר אמריקאי, תמיד התעניין בשאלה "מה זה בכלל כסף?", וכשהגיע להתארח (ולימים גם להגיש) בפודקאסט המצליח Planet Money - "חיות כיס" של האמריקאים - הוא העלה את השאלה הזאת; המנחה הקבוע, איירה גלאס, אמר לו שזאת "השאלה הכי סטלנית" שעלתה בתוכנית אי פעם.

והוא בכל זאת המשיך לשאול אותה. הוא המשיך לחקור את תולדותיו של הדבר המוזר הזה שנקרא "כסף", מימי סחר החליפין ועד הקריפטו - והבין שבעצם שום דבר לא ממש השתנה: כסף היה ונשאר פיקציה. או במילים אחרות, אין דבר כזה כסף - כי כסף הוא תמיד מה שנחליט שיהיה.

בכל שלב באבולוציה של הכסף, קם מישהו תמהוני והציע רעיון משונה לניהול יחסים כלכליים בין בני אדם, וכמה מהרעיונות האלה הפכו בסופו של דבר לאבני היסוד של הכלכלה העולמית באותה תקופה, ולפעמים לעוד מאות ואלפי שנים.

זה קצת מוזר שדווקא אני - שכל עיסוק בכסף מרתיע אותי, ושלא ידוע בהתנהלות פיננסית מעוררת התפעמות - נשאבתי ככה אל הספר הזה. אבל התשובה, כמו תמיד, היא בכתיבה.

גולדשטיין דיבר איתי בגובה העיניים. הוא הסביר בצורה מובנית ומסודרת - אבל בלי לזלזל באינטליגנציה שלי - כל שלב ושלב בהתפתחות של הכסף, תיבל הכל בהמון הומור, ויצר תחושה שהוא יושב איתי על בירה ומספר לי סיפור ממש מעניין: על האמנים הסיניים שציירו את השטרות הראשונים, על הסקוטי המטורף שהניח בשלהי המאה ה-17 את יסודות הקפיטליזם, על האנרכיסטים שהמציאו את הביטקוין, ועל עוד המון אנשים מוזרים יותר או פחות בדרך.

וחוץ מזה, מאז ומתמיד התעניינתי בהיסטוריה של היומיום, ויש לי חיבה מיוחדת לאנשים שיודעים לקחת דברים שנראים לנו מובנים מאליהם, ולפרק אותם להסברים והניתוחים הכי בסיסיים שבכלל לא חשבנו עליהם קודם.

וגולדשטיין הוא בדיוק כזה.

הספר הזה יצא בארה"ב ב-2022, אבל בתחומים כמו כסף דברים משתנים כל הזמן, וגולדשטיין היה מספיק חמוד כדי להוסיף עוד פרק - במיוחד למהדורה העברית - על סם בנקמן פריד שכמעט וטלטל את עולם הקריפטו.

"כסף - הסיפור האמיתי של דבר מומצא" ירד לדפוס בספטמבר האחרון, אבל ראה אור בעידן הפוסט-פרה-אפוקליפטי שהגיע חודש אחר כך, כשלאף אחד כבר לא היה כוח לקרוא על דברים שאינם מלחמה מצד אחד, או אסקפיזם מוחלט מהצד השני. תרגמה, בכישרון רב כמו תמיד: אלה נובק.